#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסח. שני בתים זה לפנים מזה האם יש להם דרך זה על זה ומדוע 1) שניהם במכר או שניהם במתנה 2) חיצון במכר ופנימי במתנה? 	"1) אין להם דרך זה על זה, דכי היכי דלפנימי מכר או נתן בעין יפה, כן עשה לחיצון.<br>2) יש לפנימי דרך על החיצון. לרבנן שלחיצון מכר בעין רעה ולפנימי נתן מתנה בעין יפה. וגם לר""ע שלחיצון מכר בעין יפה, לפנימי נתן בעין יפה יותר שהרי נתן לו במתנה."	בבא בתרא סה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסט. מה דלת דקביעא אף מפתח דקביע מה פירוש שהמפתח קביע? 	"הרשב""ם פירש שהוא קבוע בדלת ואין מזיזים אותו מן הפותחת <sup>קנ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנ.  והרשב""א הביא את פי' הר""י מיגש שכתב שהוא קבוע בתשמיש לדלת זו, שאי נו ראוי לדלת אחר .</span>"	בבא בתרא סה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רע. 1) מה הן מכתשת חקוקה ומכתשת קבועה 2) האם המוכר בית מכרם 3) והאם מכר תנור וכיריים? 	"1) לרשב""ם מכתשת חקוקה כגון סלע היוצא מן הכותל וחקק שם מכתשת והיינו קבעה ולבסוף חקקה. מכתשת קבועה שחקקה ולבסוף קבעה בקרקע.<br>לתוס' (ד""ה אילימא) חקוקה היינו שלא תלשה מעולם שנחקקה בסלע היוצא מן ההר, וקבועה בין קבועה ולבסוף חקקה ובין חקקה ולבסוף קבעה <sup>קנא</sup>.<br>2) מכתשת חקוקה מכר. מכתשת קבועה לת""ק לא מכר. לר' אליעזר מכר שסובר שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע.<br>3) לת""ק לא מכר. לר' אליעזר כתבו התוס' (ד""ה לא) שמחוברים מכר ותלושים לא מכר, ובשם הרשב""א כתבו שאפילו מחוברים לא מכר שאין חיבורן חשוב חיבור, ולספרים דגרסי שמכרם צריך לומר דחשיב חיבורן חיבור.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנא.  והרשב""א הביא את פי' הראב""ד שכתב שחקוקה היא היושבת בחקק שלה אשר הכינו לה לישב בתוכו ולא קבעוה שם בטיט, והקבועה היא הקבועה בטיט.</span>"	בבא בתרא סה.- סה: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעא. באלו דברים נחלקו רבי אליעזר וחכמים במשנת כוורת דבורים? 	"אם דינה כקרקע להיות נקנית בכסף בשטר ובחזקה, ולקנות על גבה מטלטלים. אם כותבים עליה פרוזבול. אם מקבלת טומאה במקומה. אם הרודה ממנה בשבת חייב.<br>כתבו התוס' (ד""ה הרי וע""פ פי' המהדורא בתרא) שלמסקנא דמיירי בכוורת תלושה לכו""ע אינה נקנית בכסף שטר וחזקה ואין קונים על גבה מטלטלים."	בבא בתרא סה: - סו. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעב. מה הדין 1) מים שאובים שהומשכו בקרקע למקוה חסר 2) מים שאובים שנשפכו למקוה שלם 3) מקוה שרובו או כולו מים שאובים 4) צינור שחקקו ולבסוף קבעו ונשפכו מימיו למקוה חסר 5) כשקבעו ולבסוף חקקו ומדוע? 	"1) המקוה כשר רק אם יש בו כבר כ""א סאה מי גשמים. וכתבו התוס' (ד""ה מכלל) שזה מדרבנן, ומדאורייתא המשיכה כולה כשרה.<br>2) לרשב""ם (בד""ה מכלל) אם השאובים שוים או רבים מהכשרים פסול מדרבנן ואם הכשרים רבים כשר. לר""ת (בתוד""ה מכלל) המקוה כשר גם אם השאובים רבים.<br>3) לרשב""ם (ד""ה לעולם) ולר""ת ולרשב""א פסול מדאורייתא. לר""י פסול מדרבנן <sup>קנב</sup>.<br>4) לר' אליעזר לא פסלו. לרבנן פסלו כיון שיש עליו תורת כלי בתלוש, לרשב""ם בכל אופן <sup>קנג</sup>, לתוס' (ד""ה צינור) רק אם חטטו באמצע לקבל צרורות או שיש לו לבזבז מארבע רוחות.<br>5) לכו""ע לא פסלו. לרבנן כיון ששאובים דרבנן. לר' אליעזר שכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנב.  והרשב""א הביא שיטת הראב""ד שכולו שאוב מדאורייתא, אבל אם לא נשאבו מימיה על ידי אדם אלא ע""י שמים, שירדו מי גשמים ונפלו למקוה דרך צינור פסול מדרבנן וכן הביא את שיטת הר""ש שאם שאבו בכלי שלא מקבל טומאה כגון כלי גללים פסול מדרבנן ואם בכלי המקבל טומאה פסול מדאורייתא .
<br>קנג.  כן פירש הרשב""א את דברי הרשב""ם.</span>"	בבא בתרא סה: - סו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רעט. מה אינו כלול במכירה אם אמר הוא וכל מה שבתוכו כשמכר 1) בית 2) חצר 3) בית הבד 4) בית המרחץ? 	"1) בורות שיחין ומערות.וכתב הרשב""ם ששאר מאני תשמישתיה שלא נמנו במשנה גם אינם מכורים, שלא ריבה בלשון זה אלא תשמישים המיוחדים לבית זה שאין רגילים להשאילם מפני כובדם ומפתח.<br>2) המרחץ ובית הבד. וכתב הרשב""ם שחיטי ושערי גם אינם מכורים.<br>3) במשנה כתוב שהכל מכור. בברייתא נאמר שלא מכר עבירים ושקים ומרצופים. ורשב""ם לא גרס עבירים <sup>קנז</sup>.<br>4) מגורות של מים ואוצרות של עצים.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קנז.  והרא""ש  (סי' יא)  הביא את גי' וגלגל וקורה ושקים ומרצופים. ופסק הרא""ש כמשנה שהכל מכור .</span>"	בבא בתרא סה: - סז:		
